איך לעשות סוף סוף V על המשימות שאנחנו כל הזמן דוחים?
זה קורה לכולנו ולחלקנו יותר מאשר לאחרים עם המשימה האחת הזו (או השתיים... או השלוש...) שאנחנו פשוט דוחים ודוחים ו... דוחים.
והשאלה היא למה זה בעצם קורה?
יש שקוראים לזה עצלנות
אבל לדעתי מדובר כאן במשהו אחר לגמרי.
בעבר, טענו מחקרים בפסיכולוגיה,
שהדחיינות נובעת מתחושת זמן לא מציאותית ושאלו הסובלים מתופעת הדחיינות, מאמינים, באמת ובתמים,
שיש להם יותר זמן לביצוע המשימות
ממה שאכן יש להם בפועל.
אך מחקרים עדכניים יותר מרמזים על כיוון שונה
הקשור לקושי לנהל סטרס.
ובמילים אחרות:
כשאנחנו מתייחסים למשימה מסוימת כאל לא נעימה
(וואי... זה הולך להיות קשה.. משימה כזאת משעממת.. זה בטח כואב נורא..)
אנחנו נוטים לדחות אותה.
ואז לדחות אותה שוב.
אלא שהעניין הוא שהדחיינות עצמה גורמת לעלייה בסטרס,
שעלול לפגוע בתפקוד שלנו ואפילו בבריאותנו
והדחיינים שבינינו סובלים הרבה יותר מבעיות שינה, רגשות חרטה, ערך עצמי נמוך ותחושה כללית מבאסת.
אז מה אפשר לעשות?
הנה כמה עצות מעשיות שיעזרו לכם
מוזמנים לקרוא ולקחת מהן את מה שמתאים לכם:
הכנסו לפרופורציות - זה לא סוף העולם ומה שלא הורג מחשל
מסתבר שככל שאנחנו מייחסים יותר חשיבות לתוצאות המשימה כך אנחנו יותר חוששים לעשות אותה ולכן יותר נוטים לדחות את ביצועה. בנוסף, גם משימות שנתפסות אצלנו כמשעממות, כואבות או קשות - מגיעות תמיד לסוף התור כי אנחנו לא רוצים להתמודד איתן . אז מה עושים? כמו שאני אומרת לילדים שלי – משימה קשה או כואבת לא תהרוג אתכם וכשחושבים על כל האנרגיה והרגשות השליליים שהדחיינות מייצרת, עדיף להכנס לפרופורציה, לקום ולעשות ואח"כ - לצ'פר את עצמנו על העשייה.
2. התמקדו ב"למה זה כדאי לי"
כשאנחנו דוחים משהו למועד מאוחר יותר
אנחנו שמים פוקוס על הרווחים שלנו בטווח הקצר
ולא על המחירים שנשלם בטווח הארוך
בעקבות ההשלכות של אי ביצוע המשימה.
לכן, כשנשים את הפוקוס על למה כדאי לנו להשלים את המשימה
יקרה בהכרח אחד מהשניים:
או שנבין שבאמת אין צורך או דחיפות במשימה שלנו
או שנבין את חשיבות ודחיפותה
ונתמלא באנרגיה לביצועה.
אז קדימה לעבודה
חשבו איזה כיף יהיה לכם לפתוח את המגירות המסודרות בשולחן
או כמה כסף תרוויחו
כשתשלימו את כתיבת הפוסט
שימלא לכם את הסדנא.
3. מסמרו זמן ביומן
מכירים את הפרויקטים האלה שאנחנו מתכננים לעשות...
מתישהו...כשיהיה לנו זמן...?
ומה לגבי המשימות האלו שהזמן שמוקצב להן הוא "בין לבין"?
אז זהו שאם אין לפרויקט או למשימה זמן סגור ביומן,
אין דרך יפה להגיד את זה ... - זה פשוט לא יקרה!
אבל החדשות הטובות הן
שהעובדה שאתם לא סוגרים עבור הפרויקט או המשימה הזו זמן,
זה סימן – שהם לא כל כך חשובים
ובטח לא דחופים
ואפשר אולי להוריד אותם מרשימת המשימות
ולהעביר אותם לרשימת הרעיונות והפרויקטים העתידיים...
4. שימו יעדים ריאליים
לרובנו יש איזו מחשבה שאם נציב לעצמנו רף נמוך
אז נשיג פחות, נעגל פינות
ובאופן כללי נתדרדר לסטנדרטים נמוכים יותר.
לפעמים זה נכון,
אך יחד עם זאת
הצבה של רף גבוה מדי יכולה לגרום לחווית כשלון,
ואפילו למצב של ייאוש
עוד בטרם ניגשנו לפרויקט או למשימה.
אז היו כנים עם עצמכם והציבו יעדים
שהם אמנם שאפתניים
אך בו בזמן הם גם ריאליים עבורכם.
5. פרקו משימות גדולות לקטנות
כאשר משימה היא יותר מדי גדולה ומורכבת
היא נראית לנו מאיימת ובלתי אפשרית.
אז כדי לא להתייאש מראש
כדאי לשבת, אולי ביחד עם חבר חכם,
ולפרק אותה למשימות קטנות
שניתן לפרוס לאורך זמן.
6. אל תאמינו לתירוצים של עצמכם
מ "אני צריכה להיות במוזה הנכונה לזה..."
ועד "אני עובד טוב יותר תחת לחץ..."
התירוצים האלה
תמיד נראים לנו ממש כמו משהו אמיתי
אז היות והרגע הנכון לעולם לא יגיע -
פשוט שימו קובייה ביומן – ועשו את העבודה.
7. אמצו שותף מחוייבות
יום אחד ראיתי אישה הולכת ברחוב.
עצרתי את האוטו ושאלתי אותה אם אוכל להצטרף אליה
ומאותו יום אני צועדת קבוע עם עדנה.
קוראים לזה "שותף מחוייבות"
וזה מישהו שאתם מבצעים איתו ביחד
משימה ששניכם נוטים לדחות
או מדווחים לו
על עמידה ביעדים שהצבתם לעצמכם.
השותף יכול להיות פרטנר אחד שקובעים איתו שעה קבועה בשבוע
או פרטנר מתחלף שאתם מגייסים אד הוק,
לפרויקט או לעניין מסוים.
מנסיון אישי, רצוי מאוד שהפרטנר לא יהיה גם בן זוגכם לחיים:-)
8. צרו לעצמכם סביבת עבודה פרודוקטיבית
שקט, רעש, אור, צפיפות או אפילו התראות מהווטסאפ -
שימו לב מה בסביבת העבודה שלכם
עוזר לכם או מפריע לכם להתרכז ולהיות פרודוקטיביים
וכשאתם עומדים בפני משימה גדולה ומאתגרת
דאגו לייצר לעצמכם את הסביבה המתאימה
גם אם זה אומר
להיפרד קצת מהסמארטפון.
9. תנו לעצמכם פרס
כשאתם משלימים משימה שאתגרה אתכם
תנו לעצמכם כפרס משהו מיוחד שבא לכם עליו (עיסוי מפנק)
או שבצו בסדר היום שלכם הפסקה נחמדה שתיהפוך לפרס
(לצאת לארוחת צהריים, לראות פרק בסדרה החדשה בנטפליקס..).
גודל המתנה יהיה תלוי בגודל האתגר שהמשימה הציבה בפניכם
או בקיצור - מה שעובד לכם!
9. סילחו לעצמכם
מחשבות כמו "אני תמיד דוחה דברים"
ו"הייתי צריך להתחיל את זה הרבה קודם",
הן ממש לא מקדמות
בטח לא גורמות לנו להרגיש טוב
ורק מבזבזות לנו עוד זמן ואנרגיה.
אז מה כן מקדם?
מחקרים הראו שלסלוח לעצמנו על היותנו דחיינים בעבר
מפחית את הדחיינות שלנו בהווה.
10. התגמשו
הסתכלות פרפקציוניסטית של שחור או לבן
מגבירה את הנטייה שלנו לדחות ביצוע של משימות.
לעומתה, הגישה של "מספיק טוב",
היא יותר בריאה לנפש
והרבה יותר מקדמת אותנו לעשייה.
בשורה התחתונה,
לכל אחד מאיתנו יש את הזמנים והמקומות הספציפיים
שבהם יש לו את הנטיה
לדחות את העשייה של הדברים.
אני גיליתי על עצמי
ש"אין זמן" זה אף פעם לא הסיבה האמיתית
שבגללה אני לא עושה,
ומאחורי כל דחיינות שלי
יש איזו שיחה פנימית
או העדר אנרגיה
שעוצרים אותי מעשייה.
ומה הטריק האישי שלי כדי להלחם בדחיינות?
כיועצת עסקית אני תמיד ממליצה להעזר באדם אחר
אז מי לדעתכם יכול לעזור לכם
לעשות V על המשימות שאתם לא מפסיקים לדחות?